לא מעט הפעמים בהם הזכרתי את התיאוריה הרווחת בפיהם של המון אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש אשר מדגישה את האי- איזון במוח ולמה יש צורך לתת תרופות אשר מעלות את רמת הסרוטנין. למעשה, התיאוריה הזו מתאימה להמון הפרעות בתחום בריאות הנפש. מה שהתיאוריה אומרת בפועל זה שיש כאוס במוח וניורוטרנסמיטרים יורים ללא מטרה מפוקסת וכעת יש עומס ואי סדר. למעשה, הטענה אומרת כי עם לקיחת בוסט של סרוטנין (אשר מתפקד כניורוטרנסמיטר -מוליך עצבי האחראי למצבי רוח ושמחת חיים) יתקיים איזון מחדש וההפרעה תסתדר מעצמה. האומנם?
לא מעט הפעמים בהם ביצעו בדיקות בשטח בהם ניתן סרוטנין לאדם הסובל מהפרעה בתחום בריאות הנפש ואכן מבחינת המערכת שלו היה נראה בוסט של סרוטנין אשר עפ"י התיאוריה אמור לעזור מיידית אך בפועל שום דבר לא קרה לאדם עצמו. הוא עדיין הרגיש מדוכא או לא במיטבו הנפשית.
אז אם זו תיאוריה כל כך טובה על דף למה היא לא עובדת בשטח?
כפי שמחקרים רבים הצביעו בשטח הדברים נראים אחרת. לא מעט תיאוריות יצאו בעקבות התיאוריה הזו אשר ניסו להרחיב את השקפת הראייה של המוליך העצבי ולהגיד כי התיאוריה לבד אינה יכולה לעמוד במבחן התוצאות. לכן, החליטו כי יש עוד גורמים המשפיעים על בריאות הנפש של אדם כגון הסביבה, הגנטיקה והטריגרים שיכולים להשפיע על הופעת ההפרעה בפועל.
זו אכן תיאוריה יותר רחבה ומכילה יותר נתונים אבל אם נתמקד בה נוכל עדיין לראות כי אינה מוצאת את שורש הבעיה והיכן הכל באמת מתחיל. זו אחת הבעיות הכי קשות בתחום בריאות הנפש. היכולת להגדיר היכן שורש הבעיה והמקור שלה על מנת לטפל בבעיות בתחום בריאות בצורה יעילה, נכונה וממוקדת.
כאן נכנסת התיאוריה החדשה האומרת כי אולי צריך לצאת מהקופסה(המוח) ולבדוק דברים יותר לעומק וליתר דיוק לעומק התאים.
ניתן להבין למה המון מחקרים התבצעו בתחום הקוגנטיבי של בריאות הנפש ולמה המוח בעצם מהווה פתרון מסוים לחלק רציונאלי מהפרעות רבות אבל זה עדיין לא מביא אותנו לפתרון ההפרעות או למקור שורש הבעיה על מנת לתת דגש יסודי ואיכותי בהפרעה.
לאחרונה רווחת ההנחה כי הגוף והנפש מקושרים ואכן יש תוצאות בשטח ובמחקרים המצביעים על הקשר. כיצד העובדה אם מישהו נוטה לחוות דיכאון הרי גם הגוף יושפע מהמצב הנפשי ועלול לקרוס בעקבות ההפרעה ע"י הופעת בעיות בריאותיות הקשורות בלב,לפתח סכרת ואפילו לחוות השמנת יתר. לא מעט אנו רואים כי אנשים עם הפרעות בתחום בריאות הנפש חווים קושי לאכול נכון או להישאר אקטיביים ושני הדברים הללו כאשר לא מבוצעים הופכים את הסיטואציה למעגל סגור אשר רובנו מתקשים לצאת ממנו.
אחד ההורמונים אשר נראו כקשורים למצב נפשי ולבריאות עצמה הינו אינסולין. אינסולין הוא הורמון אשר מאזן את רמת הסוכר בדם. אינסולין והשחיקה של אינסולין מופיעה בהמון הפרעות בתחום בריאות הנפש ואפילו הפרעות נורא קשות כגון סכיזופרניה. המידע הזה אינו חדש וקיים כבר מהמאה ה19. עם זאת, רק לאחרונה התחילו לבצע מחקרים אשר מראים כיצד לא ראינו את כל הקרחון אלא רק את הקצה שלו.
מבלי להסביר המון ההסבר הקצר הינו :"שחיקת אינסולין" גורמת למוח שלנו להיות יותר "איכס" כלומר לא בתפקוד טוב או מלא. יותר מזה, אינסולין שלא עובד כראוי גורם למצב דלקתי בכל המערכות אשר הופך את הגוף למצב רעיל ואינו בעל יכולת לתפקד בפוטנציאל המלא שלו.
על אף שהורמון האינסולין אכן הראה לנו כיצד זה בא לידי ביטוי בהפרעות נפש זה עדיין לא מביא אותנו למקור ולשורש הנושא עצמו. בוא ננסה להרחיב את החיפוש. מה משותף להפרעות נפש, לבעיות בריאותיות והשמנה?
נכון, כולם בעצם הפרעות מטבוליות.
מה זה בכלל מטבוליזם? אנחנו שומעים את המושג הזה לא מעט ואפילו יודעים להשתמש בו כאשר אנו מתרצים את הסיבה לעלייה במשקל שחווינו לאחרונה אבל מה זה בפועל?
מטבוליזם מתקשר באנרגיה. הגוף שלנו צריך אוכל, מים וחמצן.כאשר אנו צורכים זאת מערכת העיכול שלנו יודעת לפרק את הנכנס לגוף למינרלים, ויטמינים ואנרגיה עפ"י קטגוריות נחוצות אשר יבואו לידי שימוש בעת הצורך.
לא מעט תאים אוגרים את האנרגיה כשומן. חלק אוגרים כמקור חלבון לשימוש ותיקון תאים אך הרוב הולכים לשימוש אנרגטי אשר נקרא ATP- מקור אנרגיה מולקולרי בכל תא. בפשטות לומר, ATP גורם לכל תא לעבוד בצורה תקינה.
אז אם נחזור לשאלה המקורית מהו מטבוליזם בעצם נוכל להגיד שזה היכולת של הגוף שלנו להשתמש באנרגיה ע"י יצור והשימוש של האנרגיה עצמה. הגדרה זו לשמה עוזרת לנו להגדיר הפרעה מטבולית : אי- איזון אנרנגטי.
הפרעה מטבולית מסוגלת להפריע לשימוש תקין של האנרגיה אך אם לא נעזור רק בהגדרה הזו ונחפש אפילו עוד יותר מה נוכל לשאול בפועל?
"מה שולט על המטבוליזם?"
כמובן שהמוח שולט על חלק מסוים בהתהליך המטבולי אך יותר כמו אחראי תנועה כדי להגיד לאן ללכת ומתי ללכת מה שיותר חשוב להתמקד בו זה הינו "המיטוכנדריה-" הנשאים.
למיטוכונדריה יש תפקיד חשוב וחלק מהתפקיד הינו להתמודד עם מזיקים ורעילים למיניהם, חלק בונים חלבון או אפילו מתקנים תאים.
מיטוכנדריה נמצאת בכל מקום בו יש צורך באנרגיה.
לכן, מיטכונדריה מהווה חלק חשוב לא רק בתפקוד הכללי של התאים אלא בהישרדות של כל המערכות והאדם עצמו.
אם נכנס לדיוק של תפקוד המיטוכנדריה הרי בעצם היא אחראית על יצירת הניורוטנסמיטרים והמערכת החיסונית במיטבה.
יותר מזה, המיטוכנדריה יודעת ליצר תגובה של הורמונים אחרים למצבי נפשכמו לחץ כדי להביא את הגוף לאיזון.
בשורה תחתונה, אם מיטוכונדריה לא עובדת גם גוף האדם לא.